בתקופה אחרונה, הרבה עסקים נאלצו לצמצם את פעילותם ולכן חלק מצוות העובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום. מאז תחילת המגפה מדינת ישראל נכנסה 3 פעמים לסגר מלא, שכמובן השאיר חותמת ועם כל סגר יותר ויותר עסקים צמצמו או נסגרו לגמרי.
כמובן, שיש גם כאלו, שדווקא התקופה הזאת נתנה להם הזדמנות להתפתח ולהתקדם. בעלי עסקים שהצליחו לחשב את מסלול מחדש עוד בימי הסגר הראשון, מצאו את עצמם על הגל. חלקם המציאו שירות חדש, חלקם הכניסו מוצרים חדשים, יותר רלוונטיים לתקופה זו. היו גם כאלו שצמצמו את כוח אדם שלהם, וויתרו על משרדים, וזה עזר לצמצם את ההוצאות. כל זה קשור לבעלי עסקים וחברות, אבל מה קורה עם עובדים שכרים, שכתוצאה מקיצוצים ומהמצב מצאו את עצמם בחופשה ללא תשלום.
למרות, שבתקופת חופשה ללא תשלום עובד אינו זכאי לקבל דמי שכר, עדיין שני הצדדים חייבים לשמור על יחסים של עובד מעסיק. כמובן, היחסים האלו נמצאים בהקפאה אך עדיין קיימים וזה אומר שלכל צעד יש את הזכויות שלו ואת מחויבויות שלו.
כאשר עובד הוצא לחופשה ללא תשלום ניתן לחשב את זה כהערת תנאים ולכן, במידה ועובד יחליט להתפטר הוא זכאי לקבלת פיצויי פיטורין. תהליך של ההתפטרות מתנהל בדיוק באותה תצורה, כמו בימים רגילים. עובד חייב להודיע למעסיק על כך שהוא מתכוון להתפטר ממשרתו עקב הרעה בתנאים, זאת אומרת חופשה ללא תשלום. אם המעסיק מחליט להשאיר את העובד לעבוד, אבל עובד בעצמו כבר אינו רוצה, אז הוא לא יקבל את פיצוי פיטורים.
במידה והמעסיק מוציא את העובד לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת זה יכול להיחשב כפיטורים וזה אומר שמעסיק חייב לערוך שימוע לאותו עובד לפני וגם לשלם לו פיצויים.
אך ישנם מקרים, שבהם אסור למעסיק להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום ללא היתר מסוים. בקבוצה הזאת נמצאים נשים בהריון או עובדים שנמצאים בתהליך טיפולי פוריות, עובדים שנמצאים בחופשת מחלה או עובדים, שנמצאים בבידוד עקב נגיף קורונה, עובדת שעברה הפלה או עובד או עובדת שנמצאים בחופשת לידה., עובדים שנמצאים בתהליכי פונדקאות או אימוץ. כמו כן אסור לפטר עובד/עובדת שנמצאים בשירות מילואים.
כל הכתוב אינו מחילף את הייעוץ המקצועי.